Sanhedrine
Daf 44a
משנה: וְאֵילּוּ שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן. הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ אַחַר הַזָּכָר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה. אֲבָל הָרוֹדֵף אַחַר הַבְּהֵמָה וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֵין מַצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן׃
Traduction
Voici les personnes que l’on peut empêcher de commettre un crime même en les tuant: celui qui poursuit son prochain pour le tuer, celui qui veut violer un homme ou une fiancée nubile. Pour tous les autres crimes, p. ex. de poursuivre un animal (ad ineundum), ou de profaner le Shabat, même pour le culte que le coupable veut rendre aux divinités païennes, on ne peut pas tuer celui qui veut les commettre pour l’empêcher de le faire.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלו שמצילין אותן. מן העבירה:
בנפשם. שניתן רשות לכל אדם להרגן כדי להצילן מן העבירה:
הרודף אחר חבירו להרגו. דכתיב אצל נערה המאורסה כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ונערה המאורס' נפקא לן מדכתיב צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה מכלל דאם יש מושיע לה חייב להושיע לה בכל דבר שיכול להצילה ואפי' בנפשו של רודף אחריה:
ואחר הזכר. נפקא לן מדכתיב ולנער חסר ה''א זה זכר וה''ה לכל חייבי כריתות ומיתת ב''ד שבעריו' דיש בהן קלון ופגם לנרדף מצילין אותן בנפשן דכתיב חטא מות חטא אלו חייבי כריתות מות אלו חייבי מיתות ב''ד:
אבל הרודף אחר הבהמה. אע''פ שדומה לעריות:
והמחלל את השבת והעובד עובדי כוכבים. אע''פ ששניהם כופרים בעיקר:
אין מצילין אותן בנפשן. וכ''ש שאר חייבי כריתות ומיתות ב''ד שאינן של עריות שאין מצילין בנפשן ואין מותר להרגו כלל עד שיעברו עבירה בעדים ויהיו חייבים מיתה בב''ד:
הלכה: אֵילּוּ שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן כול'. הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ בֵּין בַּבַּיִת בֵּין בַּשָּׂדֶה מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. אֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ וְאֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר כָּל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מַצִּילִין אוֹתוֹ בְּנַפְשׁוֹ. אֲבָל אִם הָֽיְתָה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. נַעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. אִם יֵשׁ שָׁם מוֹשִׁיעִים אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִם אָֽמְרָה. הַנַּח לוֹ. אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. שֶׁאִם מְמָחִין הֵן עַל יָדָיו נִמְצְאוּ בָאִין לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים.
Traduction
Celui qui poursuit son prochain pour le tuer, soit à la maison, soit aux champs, pourra être empêché de ce crime, dut-on le tuer. L’on agira ainsi, soit à l’égard de celui qui poursuit son prochain pour le tuer, soit contre celui qui voudrait commettre un autre crime (de relation interdite) prévu par la loi biblique, mais non s’il s’agit d’un grand prêtre qui voudrait épouser une veuve (c’est interdit), ou d’un simple cohen qui voudrait épouser une femme répudiée ou celle qui a déchaussé son beau-frère pour se soustraire au lévirat, ou une bâtarde, ou une fille des descendants des tribus soumises voulant épouser un simple israélite, ou à l’inverse, si un descendant des tribus soumises ou un bâtard veut épouser une fille de simple israélite. Une fois l’acte criminel accompli, il n’est plus permis de tuer l’homme (il appartient à la justice). S’il y a des moyens dirimants autres que la mort (251)P. ex. en mettant un membre dans l'impossibilité d'agir., il n’est pas permis de tuer. Selon R. Juda, si la femme (qui est en butte au projet de relation illicite) dit de laisser celui qui la poursuit, on n’ira pas jusqu’à le tuer, de crainte qu’en cas de voie de fait le criminel ne prenne les devants et la tue de suite.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אחר כל שאר עבירות שבתורה. עריות של חייבי כריתות ומיתות ב''ד לאפוקי עריות דחייבי לאוין כדמסיק:
נעשה המעשה. כבר אסור להרגו אלא אם יש עדים מביאין אותו לב''ד:
אם יש שם מושיעים. בדבר אחר וכגון שיכול להציל באחד מאבריו אין מצילין אותו בנפשו:
אם אמרה הנח לו. לפי שהיא מתפחדת שמא יהרגנה אין מצילין אותה בנפשו כדמפרש ואזיל שסוף סוף אם יראה שרוצין למחות בידו יהרגנה:
כְּתִיב אִם בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּב֖ וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. בַּמַּחְתֶּרֶת אֵין לוֹ דָּמִים 44a חוּץ לַמַּחְתֶּרֶת יֵשׁ לוֹ דָּמִים. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ חוּץ לַמַּחְתֶּרֶת אֵין לוֹ דָּמִים. לְפִי שֶׁמָּמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְנַפְשׁוֹ. חֲמִי לֵיהּ אֲזִיל בָּעֵי מֵיסַב מָמוֹנֵיהּ מִינֵּיהּ וְקָאִים עֲלוֹי וְקָטְלֵיהּ. רַב הוּנָא אָמַר. נָטַל אֶת הַכִּיס וְהָפַךְ אֶת פָּנָיו לָצֵאת וְהָלַךְ לוֹ וְעָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ אֵין הַהוֹרֵג נֶהֱרַג. מַה טַעֲמָא דְרַב הוּנָא. כִּ֣י יֵחַם֘ לְבָבוֹ֒. רַב אָמַר. כָּל דְּיֵיתֵי עֲלַי אֲנָא קְטַל לֵיהּ חוּץ מֵחֲנַנְיָה בֶן שִׁילָא דַּאֲנָא יְדַע דְלָא אֲתִי אֶלָּא מֵיסַב מְגוּסָתֵיהּ מִינַּיי. אֲמַר רִבִּי יִצְחָק. מִכֵּיוָן דְּאַבְרֵי לִיבֵּיהּ עֲלוֹי לְמֵיעֲבֲד לֵיהּ דָּא מִילְּתָא אֵין זֶה חֲנַנְיָה בֶן שִׁילָא.
Traduction
Il est écrit (Ibid.): Si le voleur est trouvé dans une cachette et qu’il soit frappé, puis meurt, le meurtrier n’est pas responsable. R. Hiya enseigne: il résulte de ces mots que le propriétaire qui tue le voleur ''dans une cachette, n’est pas responsable''; mais il le serait pour avoir frappé le voleur hors d’une cachette; selon R. Simon b. Yohaï au contraire, même pour avoir frappé le voleur hors d’une cachette, le propriétaire n’est pas coupable, car l’homme aime autant l’argent que la vie, et le voleur en voyant le propriétaire arriver sur lui pour reprendre son bien, est capable de se retourner contre ce dernier et de le tuer (c’est donc un cas de légitime défense). De même, dit R. Houna, si le voleur, après avoir pris le sac d’argent et s’être tourné pour sortir, est parti, puis le propriétaire tombe sur lui et le tue, ce dernier n’est pas coupable; R. Houna fonde son avis sur ce qu’il est dit (Dt 21, 6); dans l’effervescence de son cœur (elle pourrait susciter un retour inoffensif du voleur sortant, et le propriétaire qui l’a tué était en cas de légitime défense). Rav dit: toute personne que je surprends en cachette chez moi, je la tue, sauf Hanania b. Shila, car je sais qu’il vient seulement pour avoir une part de mon repas. R. Isaac dit: dès que de gaieté de cœur Hanania b. Shila s’applique à agir ainsi, c’est un acte indigne de lui.
Pnei Moshe non traduit
חוץ למחתרת. כשעמד והלך לו לחוץ אסור להורגו ויש לו דמים אם הרגו ור''ש בן יוחאי פליג וס''ל דאפי' הלך לו לחוץ למחתרת ועמד בעל הבית עליו והרגו אין לו דמים:
לפי שממונו של אדם חביב עליו כנפשו חמי ליה וכו'. כלומר כשזה רואה שהבעל הבית הולך אחריו ורוצה ליקח הממון ממנו יעמוד לנגדו ויהרגנו וא''כ אכתי דיניה כהבא להרגך הוא ואין לו דמים אם קדם בעל הבית והרגו:
רב הונא. נמי כרשב''י ס''ל ודריש ליה מכי יחם לבבו שזה הבעל הבית יחם לבבו על ממונו ואם ירצה לקחתו יעמוד הגנב לנגדו לפיכך אם קדם והרגו פטור:
כל דייתי עלי. במחתרת אני הורגו מפני שספק הוא לי אם בא על עסקי נפשות חוץ מחנניה בן שילא שיודע אני בו שלא יבא עלי אלא לקחת סעודתי וחפיצי ממני:
מכיון דאברי לביה עלוי. שלבו בריא עליו ונתן דעתו לעשות כזאת שוב אין זה במעלת חנניה בן שילא:
Sanhedrine
Daf 44b
משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. יֵשׁ בִּכְלָל אִשָּׁה וּבִתָּהּ בִּתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ וּבַת אִשְׁתּוֹ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ.
Traduction
Voici ceux qui sont condamnés à être brûlés: celui qui cohabite avec une femme et sa fille, ou la fille d’un Cohen, mariée ou fiancée, qui commet un adultère; dans la règle relative au commerce avec la mère de son épouse et celle-ci, on comprend l’union avec sa fille, avec la fille de sa fille, avec la fille de son fils, avec la fille de son épouse, avec la fille de la fille ou du fils de son épouse; enfin celui qui le commet, soit avec sa belle-mère, soit avec la mère de sa belle-mère, ou avec la mère de son beau-père.- (256)Toute la Guemara sur ce est traduite au (Yebamot 11, 1).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלו הן הנשרפין הבא על אשה ובתה. על אשה שכבר נשא בתה דהיינו חמותו:
ובת כהן. וכן בת כהן שזינתה היא. בשריפה:
יש בכלל אשה ובתה וכו'. כלומר באשה ובתה כתיבא שריפה בהדיא ואיש כי יקח את אשה ואת אמה וגו' באש ישרפו ומינה ילפינן כולהו הנך נמי דאיתנהו בשריפה:
בתו. מאנוסתו דלאו בת אשתו היא דניחייב עלה משום בת אשתו:
בת בתו ובת בנו. שהיו לו מאנוסתו:
ובת אשתו. בין שהיא בתו בין שהיא חרגתו:
הלכה: אֵילּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. ריש פ' י''א דיבמות וכל הסוגיא שם עד סוף הלכה אפס כי נשתנית ונשתבשה במקצת ובררתי הגי' הנכונה משתי הסוגיות:
נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְפוּתָּה. כֵּינִי מַתְנִיתִין. נוֹשְׂאִין אחד הָאֲנוּסָה וְאחד הַמְפוּתָּה. אָנַס אִשָּׁה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. פִּיתֶּה אִשָּׁה מוּתָּר בְּבִתָּהּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני' נושאין אחר האנוסה ואחר המפותה. כלומר הא דקתני על מפרש לה דכמו סמוך ואחר הוא כדמפרש ואזיל:
מותר באמה. וה''ה בבתה וכן בסיפא פיתה וכו' וה''ה באמה וחדא מגווני נקט בתרוייהו:
פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתָא. רוֹצֵחַ שֶׁשִּׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים אוֹ שֶׁהִזִּיק חַייָב לְשַׁלֵּם. הָיָה מְשַׁבֵּר עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָעִיר. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הוּשַׁעְיָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן דָּמִים. וְחָרָנָא אָמַר. אֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. רוּדֵף שֶׁנַּעֲשֶׂה נִרְדָּף מָהוּ לְהַצִּיל אֶת הַרוֹדֵף בְנַפְשׁוֹ שֶׁלְּנִירְדָּף. גָּדוּל שֶׁנַּעֲשֶׂה קָטוֹן מָהוּ לְהַצִּיל אֶת הַגָּדוֹל בְנַפְשׁוֹ שֶׁלְּקָטָן. הָתִיב רִבִּי יִרְמְיָה. וְהָתַנִּינָן. יָצָא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ. שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ: רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. 44b שַׁנְייָא הִיא תַמָּן שֶׁאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מִי הָרַג אֶת מִי.
Traduction
Il est évident qu’un assassin (déjà passible de la peine capitale) devra payer les vases qu’il aura brisés après son crime, ou le dommage commis; mais quelle est la règle pour ce qu’il détériore en poursuivant la victime? R. Zeira et R. Oshia diffèrent d’avis à ce sujet: le premier le rend responsable; le second le dispense. Si le persécuteur de son prochain pour le tuer est à son tour poursuivi (le premier reprenant le dessus et le menaçant de mort), faut-il sauver le premier, qui est en danger (252)5, J., (Shabat 14, 4), et (Avoda Zara 2, 9)., aux dépens du poursuivi, même en le tuant? (question non résolue). Si le plus grand des deux, de persécuteur devient poursuivi, devant inférieur en force au petit, faut-il le sauver au détriment du petit en tuant ce dernier? - Mais, objecta R. Jérémie, n’a-t-on pas enseigné (253)Mishna, (Ohalot 7, 6).: Si la tête et la majeure partie du corps sont sorties (du sein de la mère), on n’y touchera plus (254)Pour le couper et sauver la mère., car on ne risque pas une vie (de la mère) pour une autre (de l’enfant)? (N’en résulte-t-il pas la règle de ne pas sauver le plus grand au détriment du petit)? -Là c’est différent, répond R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Hisda, on ne sait lequel des deux suscite la mort à l’autre (donc on n’y touchera pas (255)La question du grand poursuivi par le petit subsiste..
Pnei Moshe non traduit
פשיטא דא מילתא רוצח ששיבר את הכלים. אחר רציחתו או שהזיק איזה דבר שחייב לשלם שאע''פ שמתחייב בנפשו הוא אין חיוב מיתה ותשלומין באין כאחד אלא האי הוא דקמיבעיא לן היה משבר עד שהוא מגיע לעיר כלומר אם בשעת רדיפתו אחרי זה להרגו שיברן מהו:
רודף שנעשה נרדף. היה רודף אחר חבירו להרגו ונתחזק הנרדף מן הרודף וגברה ידו עליו וחזר ורדף הוא אחריו להרגו מהו להציל את הרודף דמעיקרא בנפשו של נרדף מי אמרינן הואיל והוא רדף אחריו בתחלה לא ניתן להצילו בנפשו של הנרדף אע''פ שהוא עכשיו הרודף או דילמא אמרינן אפשר שלא היה זה רוצה להרגו ממש ונמצא עכשיו הוא רודף וניתן להצילו להראשון בנפשו של זה ולא איפשיטא:
גדול שנעשה קטן. כלומר שנתחזק הקטן על הגדול ממנו ורדף אחריו ונמצא זה הגדול נרדף ונעשה קטן בכח ממנו מהו להציל את הגדול בנפשו של קטן מי אמרינן הואיל והרודף לאו בר מיתה ועונשין הוא אין מצילין את הגדול בנפשו או דילמא לא שנא דהא מכל מקום רודף הוא. ובשבת פ' שמונה שרצים וכן בפ''ב דעובד כוכבים גריס מהו להציל את הגדול בנפשו של קטן והיינו הך:
התיב ר' ירמיה. מאי קא מיבעיא ליה הא מתני' היא דתנן בסוף פ''ז דאהלות האשה שהיא מקשה לילד מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים מפני שחייה קודמין לחייו יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש ואע''פ שרודף הוא אלמא דאין מצילין את הגדול בנפשו של קטן:
שנייא היא תמן. דלא קרי ליה רודף שהרי אין את יודע מי הורג את מי כלומר כמו שהיא מסוכנת ועומדת למות מחמת הולד כן נמי הולד עומד למות מחמת קושי לידתה ויש לקרוא לה רודפת אחריו כמו שהוא רודף אחריה הילכך מניחין כמות שהוא ואין נוגעין בו כי קא מיבעיא לן שהקטן רודף אחר הגדול ואינו נרדף ממנו ולא איפשיטא:
הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין שָׁנוּ. נָשָׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ אָנַס אֶת אִמָּהּ חַייָב. נָשָׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ פִּיתֶּה אֶת בִּתָּהּ חַייָב.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
דרך נישואין שנו. האי על הנשואה דרך נישואין קאמר דאם הראשונה דרך נישואין היא וכלומר דאם שייך בה נישואין ומותרת לו אז הוא חייב על האונס ועל הפיתוי בשניה:
תַּנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַהוֹלֵךְ לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. אִם מִפְּנֵי כְבוֹד בָּשָׂר וָדָם מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִפְּנֵי חַי הָעוֹלָמִים.
Traduction
On a enseigné que R. Eléazar b. R. Simon dit: on empêchera un israélite de devenir idolâtre, dut-on le tuer; car si cette règle existe lorsqu’il s’agit de l’existence humaine, à plus forte raison est-elle applicable à l’honneur de reconnaître le vivant éternel.
Pnei Moshe non traduit
לא כ''ש מפני חי העולמים. לכ''ש שיהרגו אותו למנעו מן העבירה מפני כבוד חי העולמים:
הדרן עלך בן סורר ומורה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source